כל מספר מכוון יושב על ציר המספרים: אפס באמצע, החיוביים מימינו והשליליים משמאלו. ככל שמתרחקים ימינה המספר גדל, וככל שמתרחקים שמאלה הוא קטן, ולכן
חיבור פירושו לצעוד ימינה, וחיסור פירושו לצעוד שמאלה. כך
בכפל ובחילוק חשוב רק אם הסימנים זהים או שונים: שני סימנים זהים נותנים תוצאה חיובית, ושני סימנים שונים נותנים תוצאה שלילית.
לדוגמה:
בלבול בין חיסור שלילי לחיבור:
סימן שגוי בחזקה של שלילי:
כי הכפלה במספר שלילי הופכת כיוון. אם צוברים חוב של
חיסור של מספר שלילי הופך לחיבור של אותו מספר:
סימנים זהים נותנים תוצאה חיובית, וסימנים שונים נותנים תוצאה שלילית. כך
הערך המוחלט הוא המרחק של המספר מאפס על הציר, תמיד אי-שלילי. לכן
לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך, מספרים מכוונים (חיוביים ושליליים) נלמדים בכיתה ז׳, כבסיס לאלגברה ולפתרון משוואות.